סרטי הרב חנן פורת ז"ל
"כי כימי העץ ימי עמי"
תהליכי הגאולה של היחיד והעם
לעץ יש חליפות ותמורות, אבל בשום אופן אינו נעקר ממקומו. חיי העם מלאים התחדשות. הקצב של תהליך הגאולה אינו תלוי ב'תזזית' של בני אדם חסרי סבלנות.
מי שעוקר אנשים מאדמתם, בנים מגבולם, זהו מעשה פשע. הוא מרים ידו על רחל אמנו, וכאילו אומר לה: 'תמשיכי לבכות' עוד אלפיים שנה.
כמו העץ, כך אנחנו חשים את ההשתרשות בקרקע. כך התורה עצמה ממשילה את התבססות ישראל בארצו לנטיעה: "תביאמו ותיטעמו בהר נחלתך!".
"להקים פה ישוב בית חיים"
חזון חידוש הישוב היהודי ליד קבר רחל
"אנחנו מצפים ליישוב סביב הציון של קבר רחל. שגם במקום הזה יגורו אנשים וישנו בלילה. שמתוך כך תהיה ישיבה שלפי טבעה מחייבת משפחות, צרכים, לא פחות מאשר חברון… במקום שבו מסתלקים אנשים גדולים שם בית חיים. בית העלמין נקרא "בית חיים". אתם פה מחדשים את החיים של היישוב היהודי בבית לחם.
זכרו זאת – זה תפקידכם! וגם לראשית מצער, זאת המשמעות! נקווה שלא ירחק היום שבו רחל אמנו תוכל להתבשר "יש תקווה לאחריתך נאום ה' ושבו בנים לגבולם" (ירמיה לא, טז), גם במשמעות של שבו בנים לגבולם שכאן, להקים פה יישוב בית חיים".
הסרטון התקבל באדיבות: גיל מזומן הפקות.
"רחל מבכה על בניה כי איננו"
הבכי עם רחל אמנו בחורבן גוש קטיף
"רחל אמנו, בת דמותה של כנסת ישראל, בוכה בשעות האלו. בכי גדול, בכי מר, על בניה שנעקרו מאדמתם, שגורשו מביתם. מאנה להנחם על בניה כי איננו".
הרב חנן פורת זצ"ל זעק לשמים בזמן העקירה מגוש קטיף, בדברים קורעי לב היוצאים מן הלב.
"רחל מבכה על בניה כי איננו"
לרחל אמנו אכפת מכל אחד ואחת
גם אם ירבו הייסורים, גם אם הקב"ה בחשבונות עמוקים יאריך את הגלות אלפיים שנה, דבר אחד ברור: "כה אמר ה', מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה… ושבו בנים לגבולם".
הרב חנן פורת זצ"ל בדברים היוצאים מן הלב, חודשים ספורים לפני עלייתו למרומים.